יום ראשון, 15 במאי 2011

סיפור קטן על ניאצין « הבלוג של ד"ר אלכס מאור

מרץ 4, 2010 מאת אלכס מאור

כמה מלים על תרגיל מסריח שלוקח מאיתנו את תוסף התזונה הזול והופך אותו לתרופה יקרה. רק בישראל

סיפור באמת קטן ולא חשוב. יש לו השפעה רצינית על בריאותכם וגם על כיסכם. שני עניינים פעוטים וחסרי חשיבות של ממש.

נתחיל מזה שניאצין (יש שמכנים אותו B-3) הוא התרופה היעילה היחידה לכולסטרול גבוה. אני חוזר: היחידה שגם יעילה וגם, הפלא ופלא, לא גורמת נזק, כאב וחסרים תזונתיים.

מה אני חושב על תעשיית הכולסטרול על נפלאותיה ותרופותיה כבר כתבתי בהרחבה.

ניאצין הוא היחידי המסוגל להעלות את ה HDL (משוררים רפואיים עם דמיון מפותח שראו יותר מדי סרטים של קלינט איסטווד מכנים אותו: "הכולסטרול הטוב לעומת הכולסטרול הרשע מרושע"). רמה גבוהה של רכיב זה מצביעה על סיכון נמוך ללקות בהיצרות עורקים. ניאצין היה כבר בשימוש רפואי משנות השישים והיה הופך כנראה כבר אז לטיפול העיקרי ואולי הבלעדי, למעט שתי בעיות:

הראשונה: ניאצין "עירום" במינון טיפולי יצר תופעות בעירה. התחושה של המטופל הייתה שפניו בוערות וכאשר הוא שוטף את פניו במים צוננים תחושת הבעירה רק מחריפה. תופעה זו הרחיקה רבים מהטיפול למרות שחלפה לאחר מספר דקות ולא היוותה סיכון.

התופעה השנייה החמורה יותר: אי אפשר לרשום פטנט על ויטמין וכפועל יוצא, לא ניתן לגבות עבורו מחירי שערורייה מרוששים.

שתי הבעיות נפתרו באופן אלגנטי. באמצע שנות השבעים פותח ניאצין ללא תופעות בעירה, שאִפשר נטילה של מינון טיפולי בלי להזדקק לשירותי מכבי אש. את הרכיב היה ניתן להשיג בחנות הטבע השכונתית או בבית המרקחת ללא מרשם ובעלות נמוכה (כ-250 שקלים לטיפול של שלושה חודשים).

הבעיה השנייה הייתה מורכבת יותר וחייבה פיתוח של תרופות וסידרה של נִיסיונות כושלים על מספר ענק של שפני נִיסיון תמימים (אתם, יקירי).

אבל מה לעשות? כפי שכבר נקבע על ידי גדולים וטובים ממני "אתה יכול לעבוד על כל האנשים רוב הזמן, או לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן. מה שאתה לא יכול לעשות זה לעבוד על כל האנשים כל הזמן" (מיוחס לצ'רצ'יל). מגיע הזמן בו כל תרופות הוודו וסברות הכרס קורסות ואין ברירה אלא לחזור לתרופה הישנה והטובה.

אלא מה? התרופה זולה מכדי להיות רווחית עבור מישהו. "בעיה שלכם!" קבעו בעולם, "תתחרו!". רק בישראל נמצא פתרון קסם. יום אחד, בלי אזהרה וללא נימוק, נאסר עלינו לשווק את הניאצין במינון העולה על 200 מ"ג ליום. היות והטיפול האפקטיבי לכולסטרול הוא 500 מ"ג ליום, הרי שתוסף התזונה היעיל והזול הוצא מהתחרות. זמן לא רב לאחר מכן החלו שמועות על "תרופת פלא חדשה" לכולסטרול המסוגלת (איזה נס) "להעלות את רמת הכולסטרול הטוב". נחשו מי בלע את הידיעה החדשה בשקיקה? כמובן, עיתונאי הבריאות שלנו, שמיהרו ותרמו לכם את האינפורמציה הסנסציונית.

אלא מה? עלותה של התרופה ה"חדשה" היא כאלף שקלים לטיפול של שלושה חודשים. פי ארבעה מתוסף התזונה האסור…

מבולבלים? ככה זה עובד תמיד: חוזרים לרכיב התזונה המסורתי, לאחר כשלון התרופות וכדי שניתן יהיה לגבות עבורו מחירים מפולפלים מכריזים עליו "כאסור למכירה כתוסף תזונה" גם אם נמכר במשך עשרות שנים ללא כל תיעוד של פגיעה בנוטלים.

לסיכום, משך שנים, עשרות מיליונים הורעלו ועדיין מורעלים בתרופות רעילות ולא יעילות לפתרון משהו שהוא ספק בעייה בזמן שהפיתרון הזול והבלתי רעיל היה מונח מתחת לאף. עכשיו כאשר מתברר לאחר 50 שנה שהפתרון היעיל והזול הוא למרבה הצער (הצער שלהם, לא שלנו) הפתרון היחיד, הם מונעים מאיתנו את הנגישות לאותו פתרון על ידי תרגיל מסריח שלוקח מאיתנו את תוסף התזונה הזול והופך אותו לתרופה יקרה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה