YouTube - השטחים - למי הם שייכים?

סרטון עם גולן אזולאי ("טירונות") שמסביר למי שייכים השטחים לפי המשפט הבינלאומי. חובה!

YouTube - השטחים - למי הם שייכים?

הערה: למען ההגינות צריך לומר שיש גם דעות משפטיות אחרות שמוסברות בהמשך. נקווה שיש למועצת יש"ע את התשובות. בכל מקרה אני מקווה לעדכן בהמשך.

מתוך "חורים ברשת":

הסרטון לא מזכיר את העובדה כי החלטה 242 של האו”ם מ-1967 קובעת כי ישראל חייבת לסגת מהשטחים כתנאי לכינון שלום צודק ומכירה בהם ככבושים. גם ישראל קיבלה את החלטה 242 והמחלוקת בינה לבין השכנות ומדינות נוספות אינה נסובה על היות השטחים כבושים אלא אם ההחלטה מחייבת נסיגה מהשטחים או נסיגה “משטחים”. גם בית המשפט העליון בישראל, כמו גם ארה”ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות הכירו בשטחים ככבושים. העולם אמנם מכיר בישראל כאחראית על יהודה ושומרון אך ורק בתוקף היותה כובש ולא משום שהוא מכיר בה כבעלת השטחים. כך שהרטוריקה הסמנטית הזו נועדה בעיקר לצורכי הסברה פנים ישראלית ולא צפויה לשנות כזית את מצבם המשפטי של השטחים בעיני העולם.

עניין אקוטי נוסף שהסרטון לא נותן לו תשובה הוא כי ההיסטוריה של האימפריה העותומאנית וימי המנדט הבריטי פחות מטרידים את העולם מאשר עתיד האזור וכיצד ייראה בעיני מועצת יש”ע פתרון קבע צודק בין ישראל, הפלסטינים ושכנותיה. מה מעמדם העתידי של הפלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון לשיטתם? האם הם סבורים שראוי לתת להם אזרחות ישראלית או לסלקם מהארץ? מה יתחולל בישראל ובשטחים אם יתקבל הסכם המחייב פינוי התנחלויות ולמה הוא יהיה אסון מבחינתם? האם יסכימו לגור בערים פלסטיניות או לחיות במדינה פלסטינית אם תוכרז ותוכר על ידי ישראל? במקום התפלפלויות סמנטיות, מסקרן לקרוא תשובות לשאלות רלוונטיות אלה, היפותטיות ברובן, של מועצת יש”ע.

מקור וקישור למאמר המלא: http://www.holesinthenet.co.il/archives/23375

סקר "הארץ": עלייה דרמטית של 13% בתמיכה בנתניהו אחרי נאומו בקונגרס - פוליטי מדיני - הארץ

סקר "הארץ": עלייה דרמטית של 13% בתמיכה בנתניהו אחרי נאומו בקונגרס

מאת יוסי ורטר

ביקור ראש הממשלה בוושינגטון מזכה אותו בשביעות רצון אצל 51% מהציבור, לעומת 38% בלבד לפני כחודש. 47% סבורים שהנאום מוצלח

תגיות: בנימין נתניהו

ספק אם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחלומותיו האופטימיים ביותר, העז ערב צאתו לארצות הברית לדמיין לעצמו תגובה כה אוהדת של דעת הקהל הישראלית לביקור שהסתיים אתמול ולנאומו בשני בתי הנבחרים בוושינגטון; מסקר מיוחד שנערך אמש ל"הארץ" על ידי חברת "דיאלוג" - הסקר הראשון שנערך בעקבות נאומו של נתניהו בקונגרס - עולה כי מסעו של ראש הממשלה לארצות הברית, שלא נעדר רגעים בעייתיים, עימותים ומחלוקות, זוכה לתמיכה גורפת ולציונים חיוביים ביותר - נלהבים ממש - מן הציבור הישראלי. הציבור מפנה עורף לפרשנויות המדיניות והפוליטיות שמתחו ביקורת על הנאום, וקבעו כי לא יהיה בכוחו לקדם את השלום בין ישראל לפלסטינים ולחלץ את המשא ומתן מן הקיפאון המסוכן. הציבור גם אינו מטה אוזן לאזהרות המלומדות כי נתניהו יצר עימות ומשבר מיותרים עם הנשיא אובמה, שעלולים לעלות לישראל במחיר יקר במורד הדרך. בסך הכל ניתן לומר כי לפי שעה הישראלי הממוצע, מהימין, מהמרכז, ואפילו מחלקים מהשמאל, מקבל את נתניהו בברכה בשובו לישראל. הסקר, בפיקוחו של הפרופסור קמיל פוקס מן החוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, בדק את עמדות הציבור כלפי נתניהו אחרי הנאום בקונגרס. מתברר כי ששת הימים של נתניהו בבירת ארצות הברית בלמו את מגמת הירידה בפופולריות שלו שהשתקפה בסקרים בחודשים האחרונים. לא רק שהירידה נבלמה, אלא שהמגמה השתנתה לחלוטין. במדד שביעות הרצון הכללי מתפקודו של נתניהו נרשם זינוק חד: אם לפני כחמישה שבועות, בסקר "הארץ", נתניהו היה במינוס בדעת הקהל, (38% מהנשאלים הביעו שביעות רצון ממנו, מול 53% שחשבו ההפך), הרי שבסקר זה המספרים מתהפכים. 51% שבעי רצון, ו-36% לא. ספק אם הנשיא אובמה זכה לעלייה כה חדה בסקרים שלו, בעקבות חיסול אוסמה בן לאדן. תמיכת הציבור משתקפת לא רק במדד שביעות הרצון, אלא גם בשאלות הנוגעות לנאום המדובר בשני בתי הנבחרים וכן ליחסי ישראל-ארצות הברית. רוב מוחץ מהנשאלים (47%), סבורים כי המסע לארצות הברית הוא "ניצחון", מול 10% בלבד שהגדירו אותו "כישלון". אם יש משמעות להגדרה "קונסנזוס ישראלי", שעליה דיבר נתניהו בשבוע שעבר בנאומו בכנסת ואחריו - זוהי הכוונה. נתניהו, ככל הנראה על ידי עבודת מחקר רצינית שמחלקת הסקרים שלו ערכה בשבועות האחרונים, הצליח אכן לפצח את סוד הקונסנזוס, אותו מושג חמקמק ונזיל, שאינו מיטיב תמיד עם מנהיגי המדינה. כמעט חצי מן הציבור חש "גאווה" למראה ראש ממשלתו המתקבל בכבוד מלכים על ידי פורום בתי הנבחרים החשוב ביותר בעולם. רק שיעור מבוטל של חמישה אחוזים חשו "החמצה". אחרים לא הרגישו שום דבר מיוחד, וכחמישית מן הציבור לא צפו כלל בנאום. אם משקללים רק את אלה מהנשאלים שצפו בנאום ושיש להם עמדה, עולה כי כמעט שני שלישים מהציבור התפעל ורחב לבו למראה המופע של נתניהו בקונגרס. ראש הממשלה קוצר תשואות לא רק מחברי בתי הנבחרים בארצות הברית, אלא גם מבוחריו בישראל. השמחה הגורפת שאחזה בעמנו ביממה החולפת גורמת ליותר ישראלים להאמין כי יחסי ארצות הברית-ישראל ישתפרו בעקבות הביקור (27%) מאשר אלה הסבורים כי היחסים ייפגעו (13%). כמעט מחצית מן הנשאלים אינם מאמינים שהיחסים יחוו שינוי כלשהו. נתון זה מלמד כי הציבור שופט את ביקור נתניהו לא רק בממד הרגשי, אלא גם בממד השכלתני. אמנם לא ברור על סמך מה סבורים רוב הנשאלים כי היחסים ישתפרו, אבל אי אפשר להתווכח עם התוצאות. מעניין לבדוק גם את יחסו של הציבור לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהתגושש לא מעט עם נתניהו בסוף השבוע שעבר ועקץ אותו גם בתחילת השבוע בנאומו בשדולה הפרו ישראלית איפא"ק. בסך הכל, הישראלים אינם חושבים ברובם הגדול שברק אובמה עוין לישראל. רבע מן הציבור רואה בו נשיא ידידותי. 43% סבורים שהוא ענייני. 20%, אומרים שהוא אכן עוין. בהשוואה לנתונים הללו, רוב הציבור דווקא כן מזהה את ההבדלים בין יחסו של אובמה לישראל, לבין יחסו האישי לנתניהו. הציבור אינו מתעלם מן הכימיה - שאינה קיימת - בין שני המנהיגים, אך הוא אינו נותן לתקלה הזו להעכיר את רוחו. כדאי לנתניהו לנצור את השבוע הזה ולהתענג על סוף השבוע הזה. המספרים הללו נדירים, וספק אם יישארו לאורך זמן. המזרח התיכון, שאליו הוא שב אמש, אינו מספק למנהיגיו יותר מדי סיבות לחגיגות.

מקור: סקר "הארץ": עלייה דרמטית של 13% בתמיכה בנתניהו אחרי נאומו בקונגרס - פוליטי מדיני - הארץ

תמליל מלא נאום נתניהו כפי שבוצע בפועל היום בקונגרס

אני נרגש מאוד מקבלת הפנים החמה שלכם. כבוד גדול הוא לי שהענקתם לי את ההזדמנות לשאת דברים בפני הקונגרס בפעם השנייה.

אין לישראל ידידה טובה יותר מאמריקה. ולאמריקה אין ידידה טובה יותר מישראל. אנו ניצבים יחד כדי להגן על הדמוקרטיה. אנו ניצבים יחד כדי לקדם את השלום. אנו ניצבים יחד כדי להילחם בטרור. ברכותיי, אמריקה, ברכותיי, אדוני הנשיא, תפסתם את בין-לאדן. ברוך שפטרנו!

במזרח תיכון בלתי יציב, ישראל היא עוגן היציבות היחיד. באזור של בריתות משתנות, ישראל היא בת בריתה הבלתי מעורערת של ארה"ב. ישראל הייתה מאז ומתמיד פרו-אמריקאית. ישראל תהיה תמיד פרו-אמריקאית.

ידידיי, במדינת ישראל אין צורך לעסוק בבניין האומה. אנו כבר בנויים. אין צורך לייצא דמוקרטיה לישראל. כבר יש לנו דמוקרטיה. אין צורך לשלוח חיילים אמריקנים לישראל. אנו מגנים על עצמנו. אתם הענקתם לנו בנדיבות רבה כלים כדי להגן על ישראל בכוחות עצמנו. תודה לכולכם ותודה לך, הנשיא אובמה, על מחויבותך האיתנה לביטחון ישראל. אני יודע שאנו בעידן כלכלי קשה. אני מוקיר לך תודה עמוקה על כך.

כמה מכם אמרתם לי שבחודשים האחרונים התחזקה אמונתכם בכך שתמיכה בביטחון ישראל היא השקעה נבונה בעתידנו המשותף. שכן קרב בעל ממדים אפיים מתחולל בימים אלה במזרח התיכון, בין עריצות לחופש. זעזוע קשה פוקד את האדמה המשתרעת בין מעבר ח'ייבר למפרץ גיברלטר. זעזועים אלו ניפצו מדינות והפילו ממשלות. וכולנו יכולים לראות שהאדמה עדיין רועדת. רגע היסטורי זה טומן בחובו הבטחה לשחר חדש של חופש והזדמנות. מיליוני צעירים נחושים לשנות את עתידם. כולנו צופים בהם. הם אוזרים אומץ. הם מסכנים את חייהם. הם תובעים כבוד. הם משתוקקים לחירות.

המחזות המדהימים הללו בטוניס ובקהיר מזכירים את ברלין ופראג ב-1989. אולם בה בשעה שאנו שותפים לתקוותיהם, עלינו לזכור גם כי התקוות הללו עלולות להתנפץ, כפי שקרה בטהראן ב-1979. אתם זוכרים מה קרה אז? האביב הדמוקרטי קצר המועד באיראן נגדע בידה של עריצות ברוטלית וחסרת רחמים. אותה עריצות היא שדיכאה את מהפכת הארזים הדמוקרטית בלבנון, תוך שהיא משליטה על מדינה למודת סבל זו את שלטון ימי הביניים של החיזבאללה.

בימים אלה ניצב המזרח התיכון על פרשת דרכים הרת גורל. כמו כולכם, אני מתפלל שעמי האזור יבחרו בנתיב הזנוח יותר – נתיב החירות. אף אחד לא יודע טוב מכם מה טומן בחובו נתיב זה. נתיב זה לא נסלל ע"י בחירות לבדן. הוא נסלל כשממשלות מאפשרות הפגנות בכיכר העיר, כשמגבלות מוטלות על כוחם של השליטים, כשהשופטים כפופים לחוקים ולא לבני אדם וכשלא ניתן לרמוס זכויות אדם כתוצאה מנאמנויות שבטיות או שלטון ההמון.

ישראל מאז ומתמיד אימצה נתיב זה במזרח תיכון שתמיד דחה אותו. באזור בו נשים נסקלות, הומוסקסואלים נתלים ונוצרים נרדפים, ישראל ניצבת כמגדלור. היא שונה. כפי שחזה הסופר האנגלי הדגול ג'ורג' אליוט לפני למעלה ממאה שנה, המדינה היהודית כשתוקם "תזרח כמו כוכב בהיר של חופש בתוך שטף העריצות במזרח".

ובכן, הוא צדק. יש לנו תקשורת חופשית, בתי משפט עצמאיים, כלכלה פתוחה, שיח פרלמנטרי תוסס. אתם חושבים שאתם קשוחים אחד כלפי השני בקונגרס? בואו לבלות יום אחד בכנסת. ברוכים הבאים.

מפגינים ערבים אמיצי לב נאבקים כעת כדי להשיג את אותן זכויות עבור עמיהם, עבור החברות שלהם. אנו גאים בכך שלמעלה ממיליון אזרחי ישראל הערבים נהנים מהזכויות הללו זה עשרות שנים. מתוך 300 מיליון הערבים החיים במזרח התיכון וצפון אפריקה, רק ערביי ישראל נהנים מזכויות דמוקרטיות אמיתיות. אני רוצה שתעצרו לרגע ותחשבו על כך. מתוך אותם 300 מיליון ערבים, פחות ממחצית האחוז חופשיים באמת, וכולם אזרחי ישראל!

עובדה מדהימה זו חושפת אמת בסיסית: ישראל היא לא הדבר שאינו בסדר במזרח התיכון. ישראל היא הדבר הנכון במזרח התיכון.

ישראל תומכת במלואה בשאיפתם של עמי ערב לחיות בחופש. אנו כמהים ליום שבו ישראל תהיה אחת מתוך דמוקרטיות אמיתיות רבות במזרח התיכון.

לפני חמש עשרה שנה עמדתי על במה זו בדיוק ואמרתי שהדמוקרטיה צריכה להתחיל להכות שורשים בעולם הערבי. ובכן, היא החלה להכות שורשים. התחלה זו טומנת בחובה הבטחה לעתיד מזהיר של שלום ושגשוג. שכן אני מאמין שמזרח תיכון שיהיה באמת דמוקרטי יהיה מזרח תיכון שיחיה באמת בשלום.

אולם שעה שאנו מקווים לטוב ביותר ופועלים לשם כך, אנו חייבים גם להכיר בכך שכוחות רבי עוצמה מתנגדים לעתיד זה. הם מתנגדים למודרניות. הם מתנגדים לדמוקרטיה. הם מתנגדים לשלום.

בראש הכוחות הללו ניצבת איראן. משטר העריצות בטהראן מדכא בברוטליות את עמו שלו. הוא תומך בהתקפות נגד כוחות אמריקניים באפגניסטן ועיראק. הוא משעבד את לבנון ואת עזה. הוא מממן טרור בכל רחבי העולם.

כאשר ניצבתי כאן בפעם האחרונה, דיברתי על ההשלכות ההרסניות של פיתוח נשק גרעיני ע"י איראן. כעת הזמן אוזל, ומטוטלת ההיסטוריה עלולה להתהפך בקרוב. שכן הסכנה החמורה ביותר הרובצת לפתחה של האנושות עלולה להתרגש עלינו בקרוב: משטר אסלאמי מיליטנטי חמוש בנשק גרעיני.

האסלאם המיליטנטי מאיים על העולם. הוא מאיים גם על האסלאם. אין לי כל ספק שבסופו של דבר הוא יובס. בסופו של דבר הוא יינגף בפני כוחות החופש והקדמה. אולם כמו משטרי קנאות אחרים שנועדו לכישלון, האסלאם המיליטנטי עלול לגבות מחיר איום ונורא מכולנו לפני שקיעתו הבלתי נמנעת.

איראן החמושה בנשק גרעיני תצית מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. היא תעניק לטרוריסטים מטריה גרעינית. היא תהפוך את חלום הבלהות של טרור גרעיני לסכנה ברורה וממשית ברחבי העולם. אני רוצה שתבינו את המשמעות של זה. אם לא נעצור זאת, זה יגיע. הם יכולים להטמין את הפצצה בכל מקום. הם יכולים להרכיב אותה על טיל. הם עובדים על טילים שיכולים להגיע לעיר הזו. היא יכולה להיות בתוך מיכל בספינה העוגנת בנמל או בתוך מזוודה ברכבת התחתית.

לא ניתן להפריז בחומרת האיום על מדינתי. אלה המזלזלים בה טומנים את ראשם באדמה. פחות משבעה עשורים אחרי ששישה מיליון יהודים נטבחו, מנהיגיה של איראן מכחישים את שואת העם היהודי, שעה שהם קוראים להשמדתה של המדינה היהודית.

מנהיגים הפולטים רעל כזה צריכים להיות מוחרמים בכל פורום מכובד על פני כדור הארץ. אולם יש משהו שהופך את הזעם לגדול אף יותר: היעדר הזעם. בחוגים נרחבים בקהילה הבינלאומית, הקריאות להשמדתנו נענות בשתיקה מוחלטת. זה אף גרוע מכך כיוון שרבים מזדרזים לגנות את ישראל על כך שהיא מגנה על עצמה מפני בני חסותה הטרוריסטיים של איראן.

לא כן אמריקה. אתם פעלתם אחרת. אתם גיניתם את המשטר האיראני על כוונותיו לבצע רצח עם. אתם העברתם סנקציות חריפות נגד איראן. ההיסטוריה תצדיע לך, אמריקה.

הנשיא אובמה אמר שארה"ב נחושה למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני. הוא הוביל בהצלחה את מועצת הביטחון לאימוץ סנקציות נגד איראן. אתם בקונגרס העברתם סנקציות חריפות אף יותר. המילים והמעשים הללו הם בעלי חשיבות מכרעת.

אולם משטר האייתולות עצר לזמן קצר את תכניתו הגרעינית פעם אחת בלבד, בשנת 2003, כאשר הוא חשש מהאפשרות של פעולה צבאית. באותה שנה, מועמר קדאפי ויתר על תכנית הנשק הגרעיני שלו מאותה סיבה. ככל שתגבר אמונתה של איראן בכך שכל האופציות נמצאות על השולחן, כך יפחתו סיכויי העימות. זו הסיבה שאני מבקש מכם להמשיך לשלוח מסר חד משמעי: אמריקה לעולם לא תאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני.

באשר לישראל, אם ההיסטוריה לימדה את העם היהודי משהו, זה שעלינו לקחת ברצינות קריאות להשמדתנו. אנו אומה שקמה מתוך אפר השואה. כאשר אנו אומרים לעולם לא עוד, אנו מתכוונים לעולם לא עוד. ישראל תמיד שומרת לעצמה את הזכות להגן על עצמה.

ידידיי,

ישראל תמיד תעמוד על המשמר להגנתה, אולם לעולם לא נוותר על חתירתנו לשלום. אני מניח שנוותר כאשר נשיג זאת. ישראל רוצה שלום. ישראל זקוקה לשלום. השגנו הסכמי שלום היסטוריים עם מצרים וירדן המחזיקים מעמד זה עשרות שנים.

אני זוכר את המצב לפני שהיה לנו שלום. אני עצמי כמעט נהרגתי בקרב אש בתעלת סואץ. אני מתכוון לכך פשוטו כמשמעו, בתוך תעלת סואץ. ירדתי למטה עם תיק תחמושת בן 18 ק"ג על גבי ומישהו שלח יד כדי לתפוס אותי. הם עדיין מחפשים אותו, את הבחור שעשה את השטות הזאת. כמעט נהרגתי שם. נלחמתי בטרוריסטים לאורך שתי גדות נהר הירדן. ישראלים רבים מדי איבדו את יקיריהם. אני מכיר את יגונם. איבדתי את אחי.

לכן אף אחד בישראל לא רוצה לחזור לאותם ימים נוראים. השלום עם מצרים וירדן שימש מאז ומתמיד עוגן של ביטחון ויציבות בלב לבו של המזרח התיכון. יש לחזק שלום זה ע"י מתן תמיכה כלכלית ופוליטית לכל אלה הממשיכים להיות מחויבים לשלום.

הסכמי השלום עם מצרים וירדן הם חיוניים. אולם הם לא מספיקים. חובה עלינו גם למצוא דרך לכונן הסכם בר-קיימא עם הפלסטינים. לפני שנתיים הבעתי פומבית את מחויבותי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים: מדינה פלסטינית לצדה של המדינה היהודית.

אני מוכן לפשרות כואבות כדי להשיג שלום היסטורי זה. כמנהיגה של מדינת ישראל, זוהי אחריותי להוביל את עמי לשלום.

זה לא קל עבורי. אני מכיר בכך שלמען שלום אמת, אנו נידרש לוותר על חלקים מהמולדת היהודית העתיקה. ביהודה ושומרון, העם היהודי אינו כובש זר. אנו לא הבריטים בהודו. אנו לא הבלגים בקונגו.

זוהי ארץ אבותינו, אליה הביא אברהם את בשורת האמונה באל אחד, בה התכונן דוד לקרב עם גוליית ובה חזה ישעיהו חזון של שלום נצח. שום סילוף של ההיסטוריה לא יוכל למחוק זיקה בת 4,000 שנה בין העם היהודי והאדמה היהודית.

אולם ישנה אמת נוספת: הפלסטינים חולקים אתנו פיסת אדמה קטנה זו. אנו חותרים לשלום שבו הם לא יהיו נתיניה של ישראל ולא אזרחיה. הם זכאים ליהנות מחיים לאומיים של כבוד במדינה פלסטינית חופשית, בת-קיימא ועצמאית. הם זכאים ליהנות מכלכלה משגשגת, בה כוח היצירתיות והיוזמה שלהם יוכלו לפרוח.

ראינו כבר את הניצנים של מה שיכול להיות. בשנתיים האחרונות התחילו הפלסטינים לבנות חיים טובים יותר לעצמם. ראש הממשלה פיאד הוביל מאמץ זה. אני מאחל לו החלמה מהירה מהניתוח שהוא עבר לאחרונה.

אנו סייענו לכלכלה הפלסטינית ע"י הסרת מאות מחסומים במטרה לאפשר זרימה חופשית של סחורות ואנשים. התוצאות היו מדהימות. הכלכלה הפלסטינית פורחת. היא צומחת בקצב של למעלה מ-10% בשנה.

ערים פלסטיניות נראות שונות מאוד היום מכפי שהן נראו רק לפני מספר שנים. יש להם מרכזי קניות, בתי קולנוע, מסעדות, בנקים. כל זה קורה בלי שיש שלום. דמיינו לעצמכם מה יכול לקרות כשיהיה שלום. השלום יביא איתו בשורה של יום חדש לשני העמים. הוא יהפוך את חלום השלום הערבי-ישראלי הכולל לאפשרות מציאותית.

אז הנה השאלה, אתם חייבים לשאול אותה. אם פירות השלום עם הפלסטינים כל כך ברורים, מדוע השלום חומק מאיתנו? אחרי הכל, כל ששת ראשי הממשלה מאז החתימה על הסכמי אוסלו הסכימו להקמת מדינה פלסטינית, כולל אני. אז מדוע לא הושג שלום? כיוון שעד כה הפלסטינים סירבו לקבל מדינה פלסטינית כל עוד פירושה קבלת מדינה יהודית לצדה.

הסכסוך בינינו מעולם לא היה על הקמתה של מדינה פלסטינית. הוא מאז ומתמיד היה על קיומה של המדינה היהודית. זוהי מהות הסכסוך. ב-1947 הצביע האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית. היהודים אמרו כן. הפלסטינים אמרו לא. בשנים האחרונות הפלסטינים סירבו פעמיים להצעות נדיבות של ראשי ממשלה ישראלים להקים מדינה פלסטינית על כמעט כל השטח שעבר לידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים.

הם פשוט לא היו מוכנים לסיים את הסכסוך. ואני מצטער לומר זאת: הם ממשיכים לחנך את ילדיהם לשנאה. הם ממשיכים לקרוא לכיכרות ציבוריות על שם טרוריסטים. וגרוע מכל, הם ממשיכים להנציח את האשליה שישראל תוצף ביום מן הימים בצאצאיהם של פליטים פלסטינים.

ידידיי, זה חייב להיפסק. הנשיא עבאס חייב לעשות את מה שאני עשיתי. אני ניצבתי מול עמי, וכפי שאמרתי לכם, זה לא היה לי קל, אבל אמרתי: "אני מוכן למדינה פלסטינית". הגיע הזמן שהנשיא עבאס יתייצב מול עמו ויאמר: "אני מוכן לקבל את המדינה היהודית".

שש המילים הללו ישנו את ההיסטוריה. הן יבהירו לפלסטינים שהסכסוך חייב להסתיים. שהם לא בונים מדינה כדי להמשיך את הסכסוך עם ישראל, אלא כדי לסיים אותו. הן ישכנעו את עם ישראל שיש לו שותף אמיתי לשלום. עם שותף כזה, עם ישראל יהיה מוכן לפשרות מרחיקות לכת. אני אהיה מוכן לפשרה מרחיקת לכת.

פשרה זו חייבת לשקף את השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שהתחוללו מאז 1967. הרוב המכריע של 650,000 הישראלים החיים מעבר לקווי 1967 מתגוררים בשכונות ובפרברים של ירושלים ותל אביב רבתי.

האזורים הללו מאוכלסים בצפיפות אך הם קטנים מבחינה גיאוגרפית. תחת כל הסכם שלום ריאלי, השטחים הללו, כמו גם אזורים אחרים בעלי חשיבות אסטרטגית ולאומית קריטית, ייכללו בגבולות הקבע של ישראל.

מעמדן של ההתנחלויות ייושב רק במו"מ. אולם עלינו גם להיות כנים. ולכן אני אומר היום משהו שצריך להיאמר פומבית ע"י כל מי שהוא רציני לגבי השלום. בכל הסכם שלום אמיתי שיסיים את הסכסוך, חלק מההתנחלויות יישארו מחוץ לגבולות ישראל. השרטוט המדויק של הגבולות הללו חייב להיעשות במו"מ. אנו נהיה נדיבים באשר לגודלה של מדינה פלסטינית עתידית. אולם כפי שאמר הנשיא אובמה, הגבול יהיה שונה מזה שהיה קיים ב-4 ביוני 1967. ישראל לא תחזור לגבולות 1967 שאינם בני-הגנה.

אני מבקש להיות ברור ביותר בנקודה זו. ישראל תהיה נדיבה באשר לגודלה של המדינה הפלסטינית, אולם נהיה תקיפים מאוד באשר לשרטוט הגבול איתה. זהו עקרון חשוב. אסור שהוא ילך לאיבוד.

אנו מכירים בכך שהמדינה הפלסטינית צריכה להיות גדולה מספיק כדי שתוכל להיות בת-קיימא, עצמאית ומשגשגת. הנשיא אובמה צדק כאשר התייחס לישראל כמולדת של העם היהודי, כפי שהוא התייחס למדינה פלסטינית עתידית כמולדת של העם הפלסטיני. ליהודים בכל רחבי העולם יש זכות להגר למדינה היהודית האחת והיחידה. לפלסטינים בכל רחבי העולם צריכה להיות זכות, אם הם יבחרו בכך, להגר למדינה פלסטינית. פירוש הדבר הוא שבעיית הפליטים הפלסטינים חייבת להיפתר מחוץ לגבולות ישראל.

באשר לירושלים, רק ישראל הדמוקרטית הגנה על חופש הפולחן עבור כל הדתות בעיר. לאורך אלף שנות ההיסטוריה של בירת היהודים, התקופה היחידה שבה יהודים, נוצרים ומוסלמים יכולים להתפלל בחופשיות וליהנות מגישה חופשית לאתרים המקודשים להם היא תחת ריבונות ישראל בירושלים. אסור שירושלים אי פעם תחולק שוב. ירושלים חייבת להישאר בירתה המאוחדת של ישראל. אני יודע כי זוהי סוגיה קשה עבור הפלסטינים. אולם אני מאמין כי עם יצירתיות ורצון טוב, ניתן יהיה להגיע לפתרון.

זהו השלום שאני מתכנן לכונן עם שותף פלסטיני המחויב לשלום. אולם אתם יודעים היטב שבמזרח התיכון, השלום היחיד שיחזיק מעמד הוא שלום שניתן להגן עליו.

לכן השלום חייב להיות מעוגן בביטחון. בשנים האחרונות נסוגה ישראל מדרום לבנון ומעזה. חשבנו שנקבל שלום, אבל זה לא מה שקיבלנו. תחת זאת, קיבלנו 12,000 טילים שנורו מתוך אותם אזורים על ערינו ועל ילדינו מצד החיזבאללה והחמאס. כוחות שמירת השלום של האו"ם בלבנון לא הצליחו למנוע את הברחת הנשק הזה. המשקיפים האירופים בעזה התאיידו בין לילה. ולכן אם ישראל פשוט תעזוב את השטחים, הנשק יזרום לתוך מדינה פלסטינית עתידית באין מפריע. טילים הנורים מתוך הגדה המערבית יכולים להגיע כמעט לכל בית בישראל בתוך פחות מדקה. אני רוצה שתחשבו גם על זה. תארו לעצמכם שכרגע הייתה אזעקה והיה לכולנו פחות מ-60 שניות כדי למצוא מחסה מפני טיל מתקרב. אתם הייתם יכולים לחיות כך? האם יש מישהו שיכול לחיות כך? ובכן, גם אנו איננו מתכוונים לחיות כך יותר.

האמת היא שישראל זקוקה להסדרי ביטחון ייחודיים בגלל גודלה הייחודי. ישראל היא אחת המדינות הקטנות ביותר בעולם. אדוני סגן הנשיא, אני מודה, היא גדולה יותר מדלאוור. היא גדולה יותר אפילו מרוד-איילנד. אבל זהו פחות או יותר. ישראל על קווי 1967 תהיה מחצית מרוחבו של הוושינגטון בלטווי.

והנה פיסת נוסטלגיה. הגעתי לראשונה לוושינגטון לפני 30 שנה כדיפלומט צעיר. לקח לי זמן, אבל בסופו של דבר הבנתי את זה: יש אמריקה מעבר לבלטווי. אולם ישראל על קווי 1967 תהיה רק 14 קילומטרים ברוחבה. ממש עומק אסטרטגי.

לכן זה חיוני ביותר לביטחון ישראל שמדינה פלסטינית תהיה מפורזת לחלוטין. זה חיוני ביותר שישראל תשמור על נוכחות צבאית ארוכת טווח לאורך נהר הירדן. הסדרי ביטחון איתנים בשטח הם הכרחיים לא רק כדי להגן על השלום. הם הכרחיים כדי להגן על ישראל במקרה שהשלום יתפורר. שכן באזורנו הבלתי יציב, אף אחד לא יוכל להבטיח ששותפינו לשלום היום יהיו שם מחר.

וכשאני אומר מחר, אינני מתכוון לאיזו נקודה מרוחקת בעתיד. אני מתכוון מחר. שלום ניתן להשיג רק סביב שולחן המו"מ. הניסיון הפלסטיני לכפות הסדר באמצעות האו"ם לא יביא שלום. כל אלה הרוצים לראות את סוף הסכסוך חייבים להתנגד לכך נחרצות. אני מעריך את עמדתו הברורה של הנשיא בסוגיה זו. שלום לא ניתן לכפות. הוא חייב להיות מושג במו"מ. אולם ניתן לנהל מו"מ רק עם שותפים המחויבים לשלום.

והחמאס הוא לא שותף לשלום. החמאס נותר מחויב להשמדת ישראל ולטרור. יש להם אמנה. אמנה זו לא רק קוראת להשמדת ישראל. היא אומרת: "הרוג את היהודים בכל מקום שתמצא אותם". מנהיג החמאס גינה את הריגתו של אוסמה בין-לאדן והילל אותו כלוחם קודש. שוב, אני מבקש להבהיר: ישראל מוכנה לשבת היום ולנהל מו"מ לשלום עם הרשות הפלסטינית. אני מאמין כי נוכל לעצב עתיד מזהיר של שלום עבור ילדינו. אולם ישראל לא תנהל מו"מ עם ממשלה הנתמכת ע"י הגרסה הפלסטינית של אל-קאעידה.

לכן אני אומר לנשיא עבאס: קרע את הברית שלך עם חמאס! שב ונהל מו"מ! עשה שלום עם המדינה היהודית! אם תעשה זאת, אני מבטיח לך זאת: ישראל לא תהיה המדינה האחרונה שתקבל בברכה מדינה פלסטינית כחברה חדשה באו"ם. היא תהיה הראשונה שתעשה כן.

ידידיי,

האירועים המכריעים של המאה הקודמת והאירועים המתחוללים במאה הזו מעידים על תפקידה המכריע של ארה"ב בקידום השלום ובהגנה על החופש. ההשגחה העליונה הפקידה בידי ארה"ב את תפקיד שומר החירות. כל העמים שהחופש יקר ללבם חייבים הכרת תודה עמוקה לאומתכם הגדולה. בין האומות המוקירות את התודה העמוקה ביותר נמצאת האומה שלי, שנלחמה על חירותה והישרדותה כנגד כל הסיכויים, בעידן העתיק ובעידן המודרני כאחד.

אני מדבר בשם העם היהודי והמדינה היהודית כשאני אומר לכם, נציגי אמריקה, תודה. תודה על תמיכתכם הבלתי מעורערת בישראל. תודה על שאתם מבטיחים שלפיד החירות ימשיך לבעור ברחבי העולם. אלוהים יברך את כולכם. אלוהים יברך לעד את ארצות הברית של אמריקה כולה. שאו ברכה.

rotter - תמליל מלא נאום ביבי כפי שבוצע בפועל היום בקונגרס

ישראל היום- עולה חדשה, רק בת 103

עולה חדשה, רק בת 103

מוטב מאוחר מלעולם לא: סילביה לי שעלתה אמש לישראל מאנגליה, היא העולה המבוגרת ביותר אי פעם • "זה חלום שהתגשם"

יורי ילון

שיא חדש בקליטת עלייה. אתמול נחתה בישראל העולה החדשה המבוגרת ביותר אי פעם, סילביה לי, בת 103, שהגיעה מלונדון.

"אני מתרגשת מאוד. זה רגע גדול בשבילי, אף שזה בכלל לא היה פשוט לבוא לכאן בשלב הזה בחיי. אפשר לומר שזה חלום שהתגשם עבורי וגם עבור בני משפחתי. עכשיו אצטרך להתחיל להסתגל לחיים החדשים שלי בישראל", אמרה אתמול העולה הטרייה.

סילביה עלתה אמש לארץ באמצעות הסוכנות היהודית. יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי בירך את העולה החדשה ואמר: "אנו מתרגשים לרגל עלייתה של סילביה ומאמינים כי לעולם לא מאוחר ליהודי לקבוע את ביתו בישראל".

במשך שנים ארוכות ניסתה דניז גלבוע, בתה היחידה של סילביה לי, שעלתה לארץ לפני כ-50 שנה ומתגוררת בת"א, לשכנע את אמה הקשישה לעלות לארץ בעקבותיה, אך ללא הצלחה. "קשה לשנות הרגלים בגיל הזה", סיפרה אתמול דניז, "אמי היגרה עם הוריה מאוסטריה לאנגליה כשהיתה בת 3, ובכל השנים שעברו מאז ועד היום היא התגוררה במרכז לונדון. זה לא היה קל לגרום לה לעזוב את החיים שאליהם התרגלה, אבל לאחר שבעלה השני נפטר לפני כמה חודשים מסרטן היא החליטה לעלות לארץ. לשמחתי, היא החליטה שיותר טוב לה להיות לידנו מאשר לחיות לבד באנגליה".

סילביה היתה בעלת מפעל מצליח לבגדים בלונדון, שבו עבדה עד שפרשה בגיל 65. במשך שנים רבות היא התגוררה בבית אבות אנגלי, אבל הריחוק מבתה היחידה, משלושת נכדיה ומשמונת ניניה, היקשה עליה.

למרות גילה המתקדם סילביה לי צלולה לחלוטין. לפני כחודשיים נפלה ושברה את עצם הירך, מצב שמגביל אותה בתנועה, אבל הקירבה למשפחה מחזקת אותה ויוצרת אצלה ציפייה לעתיד בארץ "זה איחוד משפחה חשוב עבורי", אמרה. "הנינים מרוצים ושמחים מאוד שבאתי לישראל. דאגתי לעצמי למגורים באחוזת צהלה בת"א, כך שאני מסודרת מכל הבחינות לקראת הדרך החדשה שלי".

ישראל היום

מבקר המדינה: הווקף חפר בהר הבית – וגרם נזקים כבדים

דו"ח מבקר המדינה מצביע על כל שגורמי דת מוסלמיים ערכו בהר הבית חפירות בציוד מכני כבד, תוך גרימת נזקים וללא כל תיאום עם ישראל. ח"כ אריאל: זה כישלון של רשויות אכיפת החוק

אורי פולק

י"ג אייר תשע"א, 17/05/2011 00:00

דו"ח מבקר המדינה אשר פורסם היום (ג'), כלל בין היתר חלק מיוחד החסוי מסיבות ביטחוניות, המצביע על כך שגורמי דת מוסלמיים ערכו בהר הבית חפירות ללא כל אישור או תיאום עם רשויות המדינה. על פי המבקר, הווקף המוסלמי ביצע עבודות תשתית, גם בכלים מכניים כבדים, שגרמו לנזקים אדירים לממצאים ארכיאולוגיים בהר.

"השמירה על עתיקות הר הבית ומניעת הריסתן היא משימה ציבורית מן המעלה העליונה", כתב המבקר בדו"ח, "חשוב להדגיש כי כל עבודה וחפירה בהר הבית יש לבצע בכפוף לאופיו של המקום, בקבלת ההיתרים הנדרשים ובעמידה בכל הכללים הארכיאולוגיים".

מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שכל גורמי הפיקוח האחראים על הר הבית וביניהם גם עיריית ירושלים, משטרת ישראל ורשות העתיקות, לא טרחו להעביר כל דיווח למשרד מבקר המדינה – ולא נקפו אצבע אל מול מעשי הווקף. המבקר חתם את התייחסותו בכך שיש "להתנות את אישור ביצוען של העבודות המצריכות חפירה באתר באי-הפעלת כלים כבדים".

ח"כ אורי אריאל ("האיחוד הלאומי") טוען בעקבות פרסום הדברים כי "הדו"ח המלא מעיד על כישלון קולוסאלי של הרשויות האחראיות על אכיפת החוק בהר הבית: היועץ המשפט לממשלה, משטרת ישראל, רשות העתיקות ועיריית ירושלים. המחדלים חמורים פי כמה, לאור העובדה שהם מתרחשים במקום הקדוש ביותר לעם ישראל, וקדוש גם לדתות אחרות".

ח"כ אריאל, המשמש גם כיו"ר שדולת ירושלים בכנסת, ערך בעצמו מעקב נרחב אחר העבודות בהר הבית ואף הגיש דו"ח ביקורת בעניין. "התיקונים שיושמו בפועל קטנים מאוד", הוא אומר היום וטוען כי "רק חשיפה כמעט מלאה של הדו"ח לביקורת ציבורית תאפשר לציבור לאמוד הן את גודל המחדלים בהר הבית, והן את הרמה הגבוהה והרצינות שבדו"ח המבקר המלא".

"זכות הציבור לדעת את כל הנעשה במקום הקדוש ביותר, והטיעונים לחיסוי הדו"ח אינם מספקים כדי להתגבר על זכות זו, ברוב חלקיו. לאחר שקראתי את הדו"ח המלא ואת פרוטוקול הדיון שבו הוחלט על החיסיון, הסקתי כי יש לשנות את ההחלטה ולחשוף חלק רחב בהרבה מהדו"ח", קובע ח"כ אריאל.

ממשטרת ירושלים נמסר בתגובה לדו"ח כי "המשטרה מסרה את תגובתה למשרד המבקר, ומעבר לכך אין מה הוסיף". מרשות העתיקות נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות מקיימת רשות העתיקות פיקוח על הנעשה בהר הבית, במגבלות המדיניות, ועל פי הנחיית הגורמים המוסמכים. למיטב שיפוטנו, אין פגיעה בעתיקות הר הבית".

תגיות: אורי אריאל, ווקף, מבקר המדינה, הר הבית

מבקר המדינה: הווקף חפר בהר הבית – וגרם נזקים כבדים

אוסמה בן לאדן מת – השאלה מתי ועל-ידי מי… | פרויקט אמת אחרת

האם אוסמה בן לאדן מת בידי הכוחות האמריקניים?

CNN והתקשורת התאגידית הודיעו היום, כי הנכס החשוב של ה-CIA,... אוסאמה בן לאדן, נהרג על ידי הצבא האמריקני..

...

כלי התקשורת העולמיים וגם הישראליים דיווחו על-כך בהרחבה. אף לא אחד מהם פקפק בהכרזה ובתזמונה,.. אולי צריך להזכיר..., שאוסמה בן-לאדן עדיין לא הואשם רשמית על-ידי ה-CIA בביצוע פיגועי התאומים.

......

עדויות שאוסמה בן לאדן כבר מת לפני זמן רב

...הרדיו הממלכתי האיראני טען שאוסאמה בן לאדן נתפס באזור הגבול של פקיסטן עם אפגניסטן "לפני זמן רב."
...
...

אוסאמה בן לאדן מת מאי ספיקת כליות זמן קצר לאחר פיגועי התאומים ...
בשנת 2002, אמר נשיא פקיסטן פרבז מושארף כי בן-לאדן מת ממחלת כליות, וכי הוא זקוק למכונת דיאליזה.
...

מנהיג הטליבאן בפקיסטן אמר לאובזרוור "ב -21 בדצמבר 2002, סבל בן לאדן מסיבוך ריאות קשה ...

"יש לי עדות בכירה מתוך ממשל בוש … כי בן לאדן מת מסיבות טבעיות, וכי משפחתו נתנה את הגופה ל-CIA, כי הם ...יטענו שהם הרגו אותו מיד לפני הבחירות ", אמר אלכס בזמנו....

...

הודעתו של אובמה באה זמן קצר אחרי פרסום תעודת הלידה החשודה שלו... יתכן שההכרזה .. היא נסיון להחזיר את הפופולריות של המנהיג האמריקני ...

מקור: infoWars

למאמר המלא עם עדויות והסברים נוספים קראו בפרוייקט אמת אחרת בכתובת:

אוסמה בן לאדן מת – השאלה מתי ועל-ידי מי… | פרויקט אמת אחרת

הערת עורך הבלוג (ראובן):

אני לא יודע אם יש אמת במה שנכתב כאן, ונראה לי שכל אלו שטענו שהוא מת מזמן הם לא בדיוק אובייקטיביים ויש להם סיבות לטעון שהוא מת (למשל - פקיסטן - כדי שלא יטענו שהם נותנים לו מקלט...) אבל בכל זאת כדאי לחשוב על זה שלא תמיד מה שמספרים לנו הוא האמת. מכוונים אותנו לחשוב על מה שהם רוצים. הקטעים המובאים כאן הם רק תמצית מתוך מאמר מקיף שכדאי לקרוא במלואו. 

סיפור קטן על ניאצין « הבלוג של ד"ר אלכס מאור

מרץ 4, 2010 מאת אלכס מאור

כמה מלים על תרגיל מסריח שלוקח מאיתנו את תוסף התזונה הזול והופך אותו לתרופה יקרה. רק בישראל

סיפור באמת קטן ולא חשוב. יש לו השפעה רצינית על בריאותכם וגם על כיסכם. שני עניינים פעוטים וחסרי חשיבות של ממש.

נתחיל מזה שניאצין (יש שמכנים אותו B-3) הוא התרופה היעילה היחידה לכולסטרול גבוה. אני חוזר: היחידה שגם יעילה וגם, הפלא ופלא, לא גורמת נזק, כאב וחסרים תזונתיים.

מה אני חושב על תעשיית הכולסטרול על נפלאותיה ותרופותיה כבר כתבתי בהרחבה.

ניאצין הוא היחידי המסוגל להעלות את ה HDL (משוררים רפואיים עם דמיון מפותח שראו יותר מדי סרטים של קלינט איסטווד מכנים אותו: "הכולסטרול הטוב לעומת הכולסטרול הרשע מרושע"). רמה גבוהה של רכיב זה מצביעה על סיכון נמוך ללקות בהיצרות עורקים. ניאצין היה כבר בשימוש רפואי משנות השישים והיה הופך כנראה כבר אז לטיפול העיקרי ואולי הבלעדי, למעט שתי בעיות:

הראשונה: ניאצין "עירום" במינון טיפולי יצר תופעות בעירה. התחושה של המטופל הייתה שפניו בוערות וכאשר הוא שוטף את פניו במים צוננים תחושת הבעירה רק מחריפה. תופעה זו הרחיקה רבים מהטיפול למרות שחלפה לאחר מספר דקות ולא היוותה סיכון.

התופעה השנייה החמורה יותר: אי אפשר לרשום פטנט על ויטמין וכפועל יוצא, לא ניתן לגבות עבורו מחירי שערורייה מרוששים.

שתי הבעיות נפתרו באופן אלגנטי. באמצע שנות השבעים פותח ניאצין ללא תופעות בעירה, שאִפשר נטילה של מינון טיפולי בלי להזדקק לשירותי מכבי אש. את הרכיב היה ניתן להשיג בחנות הטבע השכונתית או בבית המרקחת ללא מרשם ובעלות נמוכה (כ-250 שקלים לטיפול של שלושה חודשים).

הבעיה השנייה הייתה מורכבת יותר וחייבה פיתוח של תרופות וסידרה של נִיסיונות כושלים על מספר ענק של שפני נִיסיון תמימים (אתם, יקירי).

אבל מה לעשות? כפי שכבר נקבע על ידי גדולים וטובים ממני "אתה יכול לעבוד על כל האנשים רוב הזמן, או לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן. מה שאתה לא יכול לעשות זה לעבוד על כל האנשים כל הזמן" (מיוחס לצ'רצ'יל). מגיע הזמן בו כל תרופות הוודו וסברות הכרס קורסות ואין ברירה אלא לחזור לתרופה הישנה והטובה.

אלא מה? התרופה זולה מכדי להיות רווחית עבור מישהו. "בעיה שלכם!" קבעו בעולם, "תתחרו!". רק בישראל נמצא פתרון קסם. יום אחד, בלי אזהרה וללא נימוק, נאסר עלינו לשווק את הניאצין במינון העולה על 200 מ"ג ליום. היות והטיפול האפקטיבי לכולסטרול הוא 500 מ"ג ליום, הרי שתוסף התזונה היעיל והזול הוצא מהתחרות. זמן לא רב לאחר מכן החלו שמועות על "תרופת פלא חדשה" לכולסטרול המסוגלת (איזה נס) "להעלות את רמת הכולסטרול הטוב". נחשו מי בלע את הידיעה החדשה בשקיקה? כמובן, עיתונאי הבריאות שלנו, שמיהרו ותרמו לכם את האינפורמציה הסנסציונית.

אלא מה? עלותה של התרופה ה"חדשה" היא כאלף שקלים לטיפול של שלושה חודשים. פי ארבעה מתוסף התזונה האסור…

מבולבלים? ככה זה עובד תמיד: חוזרים לרכיב התזונה המסורתי, לאחר כשלון התרופות וכדי שניתן יהיה לגבות עבורו מחירים מפולפלים מכריזים עליו "כאסור למכירה כתוסף תזונה" גם אם נמכר במשך עשרות שנים ללא כל תיעוד של פגיעה בנוטלים.

לסיכום, משך שנים, עשרות מיליונים הורעלו ועדיין מורעלים בתרופות רעילות ולא יעילות לפתרון משהו שהוא ספק בעייה בזמן שהפיתרון הזול והבלתי רעיל היה מונח מתחת לאף. עכשיו כאשר מתברר לאחר 50 שנה שהפתרון היעיל והזול הוא למרבה הצער (הצער שלהם, לא שלנו) הפתרון היחיד, הם מונעים מאיתנו את הנגישות לאותו פתרון על ידי תרגיל מסריח שלוקח מאיתנו את תוסף התזונה הזול והופך אותו לתרופה יקרה.

סיפור קטן על ניאצין « הבלוג של ד"ר אלכס מאור

קישור לכל פרקי הסדרות על ההיסטוריה הישראלית: "עמוד האש" ו"תקומה"

כל פרקי הסדרה עמוד האש ששודרה ב 1981 לצפייה ישירה,

וכל פרקי הסדרה תקומה ששודרה ב 1998 לצפייה ישירה.

1."דור בארץ" - המרד הערבי הגדול והמאבק בבריטים (1936 - 1947)
I II III

2."מדינה בדרך" - מלחמת העצמאות והכרזת המדינה (1947 - 1948)
I II III

3."מגש הכסף" - הדיפת צבאות ערב והסכמי שביתת הנשק (1948 - 1949)
I II III

4."קיבוץ גלויות" - העלייה ההמונית (1948 - 1955)
I II III

5."עם במדים" - פעולות התגמול ומבצע סיני (1949 - 1956)
I II III

6."בצל השואה" - שתיקת הניצולים ומשפט אייכמן (1948 - 1961)
I II III

7."הגידו כן לזקן" - מנהיגותו של דוד בן-גוריון (1948 - 1956)
I II III

8."קו פרשת המים" - מלחמת ששת הימים (1967)
I II III

9."מעולם מצבנו לא היה טוב יותר" - ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור (1967 - 1973)
I II III

10."רעידת אדמה" - מלחמת יום הכיפורים (1973)
I II III

11."האופסימיסט" - ערביי ישראל ממלחמת העצמאות עד "יום האדמה" (1948 - 1967)
I II III

12."ישראל השנייה" - המחאה העדתית והמהפך הפוליטי (1959 - 1981)
I II III

13."הלנצח תאכל חרב?" - הסכם השלום עם מצרים (1977 - 1979)
I II III

14."אתחלתא דגאולה" - התנחלויות "גוש אמונים" (1973 - 1982)
I II III

15."בנתיב הטרור-בילאדי בילאדי" - ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים (1976 - 1982)
I II III

16."סדק בבית" - מלחמת לבנון (1982)
I II III

17."תנו לחיות בארץ הזאת" - כלכלה מימי הצנע ועד נפילת הבורסה (1949 - 1983)
I II III

18."שלח את עמי" - ישראל ויהדות ברית המועצות (1948 - 1993)
I II III

19."בבל וירושלים" - ישראל ויהדות ארצות הברית (1948 - 1993)
I II III

20."הכותל וההר" - יחסי חילונים ודתיים (1948 - 1993)
I II III

21."האבן וענף הזית" - האינתיפדה הראשונה והסכם אוסלו (1987 - 1993)
I II III

22."שלום חבר" - מהסכם אוסלו ועד רצח רבין (1993 - 1995)
I II III

ישראל היום - דני רוזן מתנצל: ההתפרצות שלי על נתניהו היתה טעות

בעת שראש הממשלה נאם בעצרת הזיכרון בבית אורן, התפרץ רוזן ומאז הפך למוביל המחאה • אתמול אמר: אני מבקש את סליחתו. מגיע לו כל הכבוד על הנצחת יקירינו

דניאל סיריוטי

דני רוזן, בן זוגה של אהובה תומר ז"ל שנספתה באסון הכרמל, מתנצל על שהתפרץ לעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בטקס האזכרה הממלכתי בבית אורן בחודש ינואר השנה. "זו היתה טעות. אני מתנצל ומבקש את סליחתו על ההתפרצות שלי בנאומו בטקס", אמר.

בשיחה עם "ישראל היום" אמר אתמול רוזן כי לא התכוון להביך את נתניהו באירוע. הוא אמר את הדברים לאחר ששלח מכתב לראש הממשלה שבו הוא מודה, בשמו ובשם המשפחות השכולות, על פועלו להקמת האנדרטה שתנציח את זכרם של הנספים באסון הכרמל.

"הרשה לי להודות לך על פעולתך הנמרצת להגשמת הרעיון להצבת אנדרטה לחללי 'אסון הכרמל' בתום שנת האבל", כתב רוזן. "רצינו להציג את עמדתנו בישיבת הממשלה שדנה השבוע בנושא, אבל מסתבר שלא היה צורך בכך בזכות פעולתך המהירה, הנמרצת והעניינית, להשגת המימון הדרוש. אנו מודים ומעריכים עד מאוד את טיפולך הנחוש בנושא", הוסיף. רוזן התייחס בכך לפעילותו של ראש הממשלה להשגת מימון מקרן קיימת ומקרן היסוד להקמת האנדרטה.

"המכתב שהועבר היה בשמי ובשם המשפחות השכולות ולא מכתב אישי ממני", הסביר רוזן והוסיף כי "מגיע לו כל הכבוד והתודות על עשייתו למען הנצחת יקירינו".

כזכור, במהלך נאומו של נתניהו באזכרה שנערכה בבית אורן קם רוזן ממקומו ודרש כי שר הפנים, אלי ישי, ייצא מהאולם. לטענתו, השר ישי אחראי למחדל שהביא לאסון בכרמל שבו נהרגו 44 אנשי שב"ס, שוטרים וכבאים, ובהם בת זוגו, מפקדת משטרת חיפה תנ"צ אהובה תומר ז"ל. אם ישי לא יענה לדרישתו לעזוב את הטקס, אמר רוזן כי הוא יעזוב את הטקס הממלכתי בהפגנתיות. למחאתו של רוזן הצטרפו בני משפחה נוספים של חלק מהנספים. עם זאת, חלק אחר של בני המשפחות השכולות זעם על התנהגותו של רוזן, והיו כאלה שאף טענו כי מחאתו הביאה לפגיעה בכבוד יקיריהם. בנוסף, היו גם טענות כי רוזן תודרך על ידי גורמים פוליטיים שביקשו להביך את ראש הממשלה.

ישראל היום 5.52011

משנים את תפיסת הסברה - חדשות אפוק טיימס חדשות

משנים את תפיסת הסברה

בישראל החלו להבין שבמאה ה-21 העולם איבד את האמון בהסברה הממשלתית, ופונים לגישות חברתיות כדי להעביר מסרים לעולם

22/04/2011

בן קמינסקי - אפוק טיימס

אחת מזירות הלחימה החשובות ביותר כיום, כבר ידוע לכול, היא הזירה התקשורתית. ישראל למדה שיעורים כואבים רבים בנושא הזה. נראה שבעידן המודרני הציבור איבד את כל האמון שלו במקורות המידע הממשלתיים והרשמיים, ופונה לכיוונים אחרים כדי ללמוד על המתרחש בעולם, מה שמפחית בחשיבותם של דרכי ההסברה המסורתיות. לעומת זאת, ההתרחשויות האחרונות בעולם הערבי מלמדות אותנו על כוחה של ההשפעה מלמטה, של ה-bottom-up, כוחו של האדם הפשוט להעביר מסרים לעמיתיו ולהשפיע.

איבוד האמון בגורמים הרשמיים היה אולי מה שהוביל לניסיון לחפש מקורות מידע אחרים, ואילו הכלים המעשיים לעשות זאת ניתנו עם עלייתה של המדיה החברתית . אם סרטון ובו איש שחיבר קטע ראפ על החתול שלו זכה לכמעט 50 מיליון צפיות ביו-טיוב, כנראה שכוחו של האזרח הפשוט וחסר התקציב מתעלה על כוחם של משרדים ממשלתיים עתירי כוח אדם ותקציב בכל הנוגע להגעה להמונים.

המערכון של "ארץ נהדרת" על הסכם השלום ההיסטורי של הציפורים הזועמות והחזירים הגנבים מהמשחק המפורסם Angry Birds בגרסתו האנגלית זכה עד כה ל-6.5 מיליון צפיות ביו-טיוב. הקליפ של נוי אלוש "זנגה זנגה" שהוא יצר בעזרת עיבוד מחשב של נאומו של מועמר קדאפי – זכה עד כה לכ-5 מיליון צפיות בגרסאותיו השונות. נראה שאנשים בכל העולם זוכים להציץ על צד של ישראל שאולי עדיין לא הזדמן להם להכיר, שלא יכלו לראות בערוצי החדשות שלהם.

גם משרד ההסברה הישראלי הבין את העניין הזה. בזמן תקרית ה"מרמרה", למשל, הפעילו במשרד חדר מצב להציג את הצד הישראלי, ובין היתר ניהל בלוג וחשבונות סודיים בפייסבוק. משרד ההסברה עם כוח האדם ועם התקציב שלרשותו, מבין שגם לו כדאי להיות כאחד האדם כדי להצליח להעביר את המסרים שלו בדרך שתיתפס כאמינה.

פעילות נוספת בתחום "דיפלומטיית מדיה חברתית" שהיה צריך לעשות משרד ההסברה לאחרונה היתה הניסיון להסיר את קבוצת הפייסבוק שקראה להתחיל אינתיפאדה שלישית ב-15 במאי. שר ההסברה יולי אדלשטיין פנה במכתב למייסד פייסבוק מארק צוקרברג בבקשה שיוסר הדף המסית. הקבוצה מנתה כבר יותר מ-300 אלף חברים לפני שפייסבוק נעתרה לבקשתו של אדלשטיין ולפניות רבות אחרות מכל העולם והסירו את הקבוצה.

דיפלומטיה ציבורית

אבל זו לא הטקטיקה היחידה כמובן. שי אטיאס, ראש תחום ההסברה במשרד ההסברה, אמר ל"אפוק טיימס" כי מתוך הבנה שבעולם של המאה ה-21 ההסברה הממשלתית לא עובדת, משרד ההסברה פתח לפני כשנתיים בקמפיין שיאפשר לציבור להשתלב בהסברה.

המשרד קיים קבוצות מיקוד במקומות שונים בעולם וערך דיונים כדי להבין מה צריכים הישראלים והיהודים שנמצאים בעולם ואלה שנוסעים מהארץ לעתים קרובות לחו"ל כדי שיהיו מסוגלים לעזור להעביר את המסר הישראלי. כתוצאה מהמסקנות נולד הקמפיין "מסבירים ישראל" שכולל אתר אינטרנט המספק מידע פשוט וחוברות כיס שיוכלו אזרחי ישראל להצטייד בהם כשעולים למטוס.

בנוסף, המשרד הכשיר 4,000 אנשים שיוצאים מישראל בתדירות גבוהה ואימן אותם באמנות ה"דיבייט", כשהוא מצייד אותם בכלים רטוריים כדי שיוכלו להשתלב בשיחות על ישראל ולכוון אותן.

יש שקוראים לזה דיפלומטיה ציבורית, מסביר אטיאס, או דיפלומטיה אזרחית, אבל המונח המדויק הוא peer to peer diplomacy. אטיאס מרוצה מהתוצאות עד כה. לאתר האינטרנט הפשוט שנבנה היו כבר יותר מ-2 מיליון כניסות, והוא מספר כי בעקבות ההצלחה בהיבט של הכשרת אנשים מהשורה להסברה יש התעניינות בעולם, והוא אפילו קיבל בקשה רשמית מממשלת קנדה להדריך אותה בהפעלת הסברה מסוג זה.

"מישהו צריך לספר את האמת"

העיתונאית והסופרת הבריטית מלאני פיליפס, הידועה בביקורתה על הסיקור העוין את ישראל בתקשורת הבריטית והאירופית, ביקרה בעבר בחריפות את ההסברה הישראלית. בראיון שהעניקה לפני כמה חודשים ליעקב אחימאיר בערוץ 1 היא אמרה כי ישראל תרמה לבעיית הסיקור העוין כי היא נעדרה מהתהליך הזה.

"ישראל יכלה לשנות את זה אילו הבינה, במשך השנים הרבות שזה התנהל, שהיא נלחמת לא רק בשדה קרב צבאי, אלא גם במה שאני מכנה בספריי 'שדה הקרב של התודעה'", היא אמרה. "ההסברה הישראלית היא בדיחה, בדיחה מוחלטת. ישראל הובסה לחלוטין בשדה קרב שהיא אפילו לא מבינה שהיא מצויה בו".

פיליפס הסבירה כי הערבים, הפלסטינים או המוסלמים התארגנו במשך שנים והשקיעו כסף רב וחשיבה בתחום ההסברה. "הם מבינים שהיכולת שלהם לנצח מול ישראל לא תהיה בערוץ הצבאי", היא אומרת.

לכן, לפי פיליפס, הם ניצלו את החולשה של האידיאולוגיה המערבית שאיבדה את האמונה בקיומה של אמת, והפיצו שקרים על ישראל ועל היהודים, כמו למשל שהיהודים רוצים להשמיד אותם ואת העולם המוסלמי. "מישהו צריך לספר את האמת בתחום הציבורי, וממשלת ישראל לא עושה את זה כבר הרבה שנים", אמרה פיליפס.

מי יודע, אולי הגישה החדשה של משרד ההסברה והפנייה ל"שיווק" של ישראל באמצעות דיפלומטיה ציבורית תשנה את התמונה, אבל ככל הנראה זה יהיה תהליך ארוך.

משנים את תפיסת הסברה - חדשות אפוק טיימס חדשות