יום רביעי, 19 בינואר 2011

אלוף בן | תהלוכה בירושלים - (+הערות שלי על המאמר המסולף הזה!)

להלן המאמר, ולאחר מכן ההערות שלי שמראות כמה כותב המאמר לא מדייק וסתם מנסה להפחיד את דעת הקהל. (אלא אם כן הוא סוכן כפול של הממשלה שמנסה לפתות את הפלסטינים לנסות מהלך כזה כדי לגרום להם נזק)

המאמר:

תגיות: בנימין נתניהו, סלאם פיאד, מחמוד עבאס

הם ייצאו מבתיהם לחום הקיץ הירושלמי, ויצעדו במורד רחוב צלאח א-דין אל חומת העיר העתיקה. חמישים פלסטינים, ואז מאה, ומאתיים, ואלף. ועשרת אלפים. צועדים וצועקים "איסתיקלאל", עצמאות. לא כתמיכה בסיעתו החדשה של אהוד ברק, אלא כדי לסלק את ישראל מהשטחים שמעבר לקו הירוק ולהקים בהם מדינה פלסטינית. כפי שהמפגינים בתוניסיה סילקו את השליט זין בן עלי.

איך תגיב ישראל? תירה במפגינים ותהרוג בהם לעיני המצלמות מכל העולם? אסון תדמיתי. תכלא אלפים בגלל הפגנה לא חוקית? לא מעשי. תאשים את הרשות הפלסטינית? לא רלוונטי. ואם המפגינים ימשיכו לצעוד, יום אחרי יום, מגובים באהדה בינלאומית?

התרחיש הזה - שהחוקרים שאול משעל ודורון מצא כינו "אינתיפאדה לבנה" - עשוי להתממש באוגוסט-ספטמבר, בבוא תאריך היעד שקבעו הפלסטינים להכרזה על מדינתם העצמאית. מחמוד עבאס וסלאם פיאד מאגפים את בנימין נתניהו. המהלך המשולב שיזמו, בניית מוסדות בצד הכרה בינלאומית, מבודד את ישראל ומציג אותה כסרבנית שלום שמתעקשת לאחוז בהתנחלויות.

העולם מתרגל בהדרגה לרעיון, שפלסטין תצטרף למשפחת האומות כבר בקיץ הקרוב. זה מה שהנשיא ברק אובמה הבטיח בנאומו בעצרת האו"ם האחרונה. זה מה ששרת החוץ הילרי קלינטון הבטיחה בנאומה בפורום סבן ("מדינה פלסטינית שתושג במו"מ בלתי נמנעת"). זה מה שמבטיחות מדינות אמריקה הלטינית, ועתה גם רוסיה - חברת הקוורטט ומועצת הביטחון. באין מו"מ, יהיה בינאום.

כגובה הציפיות הפלסטיניות, כך יהיה גם עומק האכזבה כשיגיע ספטמבר והעצמאות תבושש לבוא. כשהוחמץ תאריך היעד הקודם להסדר קבע, 13 בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה כעבור שבועיים וחצי. הפעם הכינו הפלסטינים מראש את הגיבוי הבינלאומי, ואם ינהגו בתבונה מבחינתם, הם יימנעו מפיצוץ אוטובוסים ויתמקדו במחאת רחוב. כמו בבילעין, אבל במזרח ירושלים.

טענות הנגד של נתניהו, שהפלסטינים אשמים בהכשלת המו"מ, מתקבלות בחוסר אמון. עבאס מספר לכולם, שהעביר לנתניהו הצעת שלום מפורטת בכל סוגיות הליבה, וראש הממשלה לא הגיב. בעולם מאמינים לו. "קרב הבלימה הדיפלומטי" שמנהלת ישראל נגד ההכרה בפלסטין זכה להצלחה חלקית: הקונגרס האמריקאי והאיחוד האירופי הביעו התנגדות להכרזת עצמאות חד-צדדית. אבל העמדה הישראלית הולכת ונשחקת, עם כל מדינה שמכירה בפלסטין בגבולות 1967.

נתניהו מגיב בהתבצרות. הוא סילק את שרי העבודה הסוררים מממשלתו, ובחר בקואליציה ימנית כדי להפגין "עמידה נחושה" מול הלחץ הבינלאומי. הספין המגוחך שיצא מלשכתו, כאילו השרים המודחים אשמים בקיפאון המדיני, מופרך אפילו בסטנדרטים שלו. בוז'י הרצוג ואבישי ברוורמן, הפוליטיקאים הכושלים שאיבדו את עולמם בהססם לפרוש מהממשלה, סיכלו את השלום? הם, ולא סירובו של נתניהו להקפיא את ההתנחלויות ולדון בגבולות?

עכשיו יש לנתניהו כמה אפשרויות פעולה, בניסיון לסכל את עצמאות פלסטין. כולן גרועות. מאוחר להציג תוכנית מדינית שתשכנע מישהו בעולם, ותזכה לתמיכת הקואליציה הימנית. הוא יכול לתקוף את איראן, או ללכת לבחירות מוקדמות. בשני המקרים הסיכון עצום והבעיה רק תידחה. הוא יכול לערער את שלטון עבאס בצעדי גמול, ובראשם העסקה להחזרת גלעד שליט, שבה ישוחררו פעילי חמאס לגדה המערבית. זה יפגע ברשות, אבל גם יסכן את ישראל. והוא יכול להכיר מיוזמתו במדינה פלסטינית בגבולות הקיימים, להתנתק ממנה ככל האפשר, ולהציע לה לנהל מו"מ.

הקיץ המתקרב מזמן לנתניהו אתגר מדיני מורכב מאין כמוהו. הוא יזדקק לכל כישורי התחבולה שהפגין עם אהוד ברק בפירוק מפלגת העבודה, כדי לאגף בחזרה את עבאס ולמנוע עימות עם הפלסטינים. אם ישאיר בידיהם את היוזמה, ייאלץ להתמודד עם תהלוכת העצמאות שלהם בירושלים.

--------------------------------------

עד כאן המאמר, ולהלן הטוקבק שלי שמראה כמה הוא לא נכון, ולמה אין לפלסטינים סיבות לעשות את זה:

1. כי אז הם מוותרים על זכות השיבה. למה שישראל תמשיך לנהל איתם משא ומתן בעניין?

2. כי אז הם בפועל מכשירים את ההתנחלויות, אף התנחלות לא תפורק, אולי רק כמה מבודדות.

3. הגבולות שלהם יהיו מצומצמים.

4. אף פלסטיני לא יורשה לעבוד בישראל.

5.העולם - לפחות בחלקו - יגנה אותם (הם לא רגילים)

6.הזרמות הכספים מישראל ייעצרו.

7.פתאום הם יצטרכו להתחיל לנהל באמת (ואני לא קולוניאליסט)

8.בכך הם יוותרו סופית על עזה.

9.הכי טוב שהם יוכלו להשיג זה מדינה מינוס מינוס, ולישראל לא תהיה בעיה להכיר בגבולות שלהם דה פקטו.

10.בנוסף, כפי שנאמר כאן - רוב הפלסטינים בירושלים לא באמת רוצים איסתיכלל.

11.ועוד יותר חשוב-לא תהיה להם גישה וזכות על המקומות הקדושים בירושלים. נראה לך שישראל פשוט תיסוג מהכותל המערבי בגלל מפגינים ? לכל היותר היא תיסוג מכמה שכונות ערביות לא חשובות.

12. אתה באמת חושב שהם יצליחו להביא מפגינים שיצליחו ליצור מסה קריטית שתגרש אותנו מבקעת הירדן ומים המלח וממעברי הגבולות ? הרי הם מפגינים כבר בבלעין.

13. הפלסטינים מפחדים מצה"ל, הם יקחו סיכון שצה"ל ירסס?

אלוף בן, אתה רוצה עוד סיבות?


למאמר המלא:

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1210437.html

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה