כיצד טוויטר זיכה את ישראל מאשמה
מאת נדב דופמן-גור 4 באפריל 2011. 3 תגובות. שייך לקטגוריות מדיה חברתית
כיצד חיפוש קטן אחרי העובדות ושימוש בטוויטר ככלי ל-Crowdsourcing הצליח לזכות את ישראל מאשמת אספקת תחמושת לקדאפי?
בימים בהם אנחנו שומעים שהשופט גולדסטון חוזר בו ממסקנותיו, אך עושה זאת רק מעל דפי עיתון ובימים בהם נדמה שמדינת ישראל מואשמת בכך שהיא אחראית לכך כך הרבה דברים שמתרחשים בעולם, בלט סיפור אחד מעל היתר. הסיפור נסוב סביב האשמת ישראל באספקת תחמושת לקאדפי, במאבקו האחרון נגד המורדים. במקרה הזה, במקום לעשות RT, יש מי שניצלו את כוחו של ההמון ודרך crowdsourcing גילו שלא באמת מדובר בישראל.
מלוב באהבה
הסיפור שלנו נסוב סביב תמונה שהגיעה מלוב, ובה נראה מפגין/מורד/אזרח מחזיק בידו פצצת מרגמה בקוטר 81 מ"מ. בתמונה, דופן הפצצה מופנית אל הצלם וכך אנחנו זוכים לראות את הכיתוב שעל הפצצה, ואת הסימן המוזר שיש עליה, שגרם לאנשים מסוימים, ואף לגופי תקשורת זרים, לחשוב שמדובר בתחמושת מתוצרת ישראלית.
לאחר חקירה ובדיקה, ושלל הצעות שונות, הצליחו החבר'ה של אנדי לגלות כי מדובר בסימון תיקני סטנדרטי של פצצת תאורה, ולפיו פצצת תאורה מסומנת על-ידי צורת מגן דוד שלם. במקרה וזו פצצה עם מצנח, תופיע גם צורת מצנח מעל מגן הדויד, אשר נראית כאילו היא מחזיקה אותו באוויר. את הבחירה בסימון פצצת התאורה בצורת המגן דוד הוחלט, כך לפי אנדי, עוד בימי מלחמת העולם הראשונה.
לכן, עצם הימצאה של פצצת תאורה עם צורת מגן דוד בלוב, לא מעידה כלל על כך שאותה תחמושת יוצרה בכלל בישראל, או קשורה לישראל בכל דרך.
יאמר לזכותו של אנדי, שלפי פרטי הביוגרפיה שלו עובד ב-NPR, הערוץ הציבורי האמריקני, שהוא לא נכנע להנחות היסוד הראשוניות שרבים אחרים אולי היו מתפתים אליהם בהזדמנות הראשונה. הוא שאף לחקור ולבדוק, ואפילו גילה כי מדובר בסימון סטנדרטי שקדם את מדינת ישראל בכמה עשורים.
אז מה היה לנו כאן?
היה לנו סיפור על אדם שלא קפץ על הנחות יסוד, ובחר לבדוק לעומקם של דברים בעזרתם האדיבה של העוקבים אחריו בטוויטר. הוא גילה, כפי שחשד מלכתחילה, שלישראל אין קשר לאותה פצצת מרגמה, וציון מגן דויד על גבי התחמושת אינו אלא דרך לציין איזו סוג תחמושת זו, כך שהגורמים המקצועיים הממונים על תחזוקתה והפעלתה יקבלו בפניהם את כל המידע לגביה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה