"באופן דומה, במשפט קצב מנעו ממנו השופטים להציג בפניהם טענת אליבי, שהיא הטענה הכי חשובה במשפט פלילי, ביחס לאחד ממקרי האונס לכאורה שבהם הורשע. קצב טען שלא היה במקום האונס וכי יש לו אדם שיכול להעיד על כך. את עדותו של אותו אדם, שגר בניו יורק, ניתן היה לגבות באמצעות שיחת וידיאו, אך בית המשפט 'השליך את הבקשה לפח הזבל' ומנע מקצב להעלות את הטענה החשובה" (אותה טענה שהעלה גם סנגורו של קצב, עו"ד ציון אמיר, שסיפר כי ההגנה ביקשה להעיד עד אליבי בניו יורק בווידאו קונפרנס על התאריך שבו ביצע קצב את האונס בא' במלון, והשופט ג'ורג' קרא אמר: "הוא לא יעיד", ח.מ.).
....
"בתשובתה לבג"ץ שתקף את עסקת הטיעון עם קצב, ממנה חזר, טענה התביעה במסמך של למעלה מ-100 עמודים כי חקירת המשטרה העלתה שפיטורי א' ממשרד התיירות היו ענייניים. לעומת זאת, בבית המשפט טענה הפרקליטות בדיוק להפך - כי א' פוטרה כיוון שלא נענתה לחיזוריו של קצב. עד היום יש איסור פרסום שנתנה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, על טענות המדינה הללו בבג"ץ, והסיבה היא הרצון להסתיר מהציבור את הדבר".
...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה