אין חולק על כך שיאיר לפיד הוא איש מוכשר, פופולרי מאוד שיכול לתרום למדינה ולהשפיע באופן חיובי על הפוליטיקה הישראלית. עם זאת, במדינה בעלת הפרעות התנהגויות קשות ספק אם נוכל להסתפק באנשים שמישרים מבט מצודד למצלמה ואומרים דברים שמתנגנים יפה. להפך, דרושים לנו מוסכניקים: אנשים שיכולים להפשיל שרוולים ולא לנטוש את הרכב המעשן בעליה כשישפוך לאגר. טבעי שנבדוק בציציות של מועמד המציג עצמו כקולו של מעמד הביניים, בייחוד כשאינו נראה כמו אדם מן היישוב והוא זמין לנו מדי יום ושעה ללייק, תגובה או מעידה.
בעיני, “הטוב, ביי” שהפטיר לפיד למבקריו במהלך דיון בדף הפייסבוק שלו מדאיג הרבה יותר מעמדתו הקודמת באותו דיון לפיה הוא סומך תמיד על עמדת מערכת הביטחון. זאת משום שבין אם מסכימים או מתנגדים לה, זו לפחות עמדה לגיטימית וברורה. ה”טוב, ביי” לעומת זאת, הוא בריחה מקרב כשהרוחות מתלהטות..
האם אנחנו יכולים להיות בטוחים שלפיד לא יחתום ב”טוב, ביי” עימות קשה עם נערי האוצר?
...
למאמר המלא והמעניין-
'via Blog this'
